בנוסף לנכסים מוחשיים, יש להתייחס גם לזכויות רעיוניות. אלה כוללות זכויות פנסיוניות, קרנות השתלמות, ביטוחי מנהלים וחסכונות אחרים לטווח ארוך. חלוקת זכויות אלה מורכבת, שכן היא דורשת הערכה מדויקת של שווי הזכויות ולעתים גם התייחסות לזכויות עתידיות. לדוגמה, במקרה של פנסיה, יש לקחת בחשבון לא רק את הכספים שנצברו, אלא גם את הזכויות העתידיות שיצטברו עד לגיל הפרישה. לכן, ההערכה והחלוקה נעשות בהסתמך על חישוב אקטוארי. כיום, ישנו חוק חדש יחסית, הקובע כי החלוקה תיעשה בעת ייצא אותו צד, שממנו נעשית החלוקה, לפנסיה. בינתיים, מורה החוק, כי יתבצע רישום בחברת הפנסיה של הזכות של הצד האחר. כך נפתרה בעיה שליוותה את החלוקה של הפנסיה במהלך כל השנים- כי חברות הפנסיה לא רצו לשתף פעולה, והיה צורך לשרבבם לתוך התביעות בענייני משפחה, שלא לטובת אף אחד מן הצדדים.
אך על פי כן, בהסכמת הצדדים, ניתן להוון את הכספים הקבועים לחלוקה לתקופת הפרידה, ולשלמם כך שלא יהיה עוד קשר ותלות כספית בין הצדדים בהגיעם לגיל מבוגר.
