גידול ילדים הוא אחד האתגרים המשמעותיים ביותר בחיינו, ואתגר זה מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בילדים משותפים לאחר פרידה או גירושין. בעולם המודרני, שבו מבנה המשפחה המסורתי עובר שינויים, הורים רבים מוצאים את עצמם מתמודדים עם סוגיות מורכבות הקשורות לגידול ילדיהם המשותפים. באופן טבעי, תחנות הצדק טוחנות לאט, והמשפט מגיע רק לאחר שמתקבע שינוי חברתי, כאשר בתקופת הביניים – רבים החשים בחוסר הצדק וחוסר ההיגיון, עד שהמאסה החברתית יוצרת גם את השינוי החקיקתי או המשפטי. מאמר זה יעסוק בנושאים המרכזיים העומדים בפני הורים במצב זה: חלוקת זמני שהות, משמורת, וההתמודדות עם תופעות כמו ניכור הורי והסתת ילדים.
חלוקת זמני שהות היא אחת הסוגיות המרכזיות העומדות בפני הורים לאחר פרידה. זהו הסדר המגדיר כיצד יחולק הזמן שבו כל הורה מבלה עם ילדיו, וכולל לא רק ימים ולילות רגילים, אלא גם חגים, חופשות וימים מיוחדים. קביעת הסדר זמני שהות מאוזן ויעיל היא משימה מורכבת המחייבת התחשבות במגוון גורמים. טובת הילד היא השיקול העליון בכל החלטה, ובתי המשפט בוחנים גורמים כמו יציבות, המשכיות בחיי הילד, וחשיבות הקשר עם שני ההורים. גיל הילדים, מקום מגורי ההורים, לוח הזמנים שלהם, וצרכים מיוחדים של הילדים – כל אלה משפיעים על ההחלטה. ישנם מספר סוגים נפוצים של הסדרי זמני שהות, כגון משמורת משותפת שווה, הסדר 2-2-3, סופי שבוע מורחבים, או הסדר גמיש. חשוב לזכור כי אין פתרון אחד המתאים לכולם, וכל משפחה צריכה למצוא את ההסדר המתאים לה ביותר.
משמורת
בעוד שזמני שהות מתייחסים לזמן הפיזי שכל הורה מבלה עם הילדים, משמורת עוסקת בזכויות וחובות ההוריות, כולל קבלת החלטות משמעותיות בחיי הילדים. ישנם סוגים שונים של הסדרי משמורת, כאשר הנפוצים ביותר הם משמורת משותפת ומשמורת מלאה. במשמורת משותפת, שני ההורים חולקים את האחריות והסמכות לקבל החלטות חשובות עבור הילדים, גם אם זמני השהות אינם שווים. במשמורת מלאה, להורה אחד יש את הסמכות העיקרית לקבל החלטות שוטפות, אם כי להורה השני עדיין יש זכות משותפת לקבלת החלטות בנושאים עקרוניים – כגון: השתייכות לזרם דתי, עיר מגורים וכיוצ"ב, וכן – יש לו זכויות ביקור וזמני שהות. בשנים האחרונות, עקב שינויים חברתיים שעברנו בישראל ובעולם כולו, החלה לחלחל לעולם המשפט התובנה, כי הטוב ביותר לילד הוא לגדול עם שני הוריו שיתרמו לו באופן משמעותי. השפיעו על כך גם חוות דעת שהוגשו למשרד המשפטים, חוות דעת שהוגשו למשרד המשפטים, כדוגמת דו"ח ועדת שניט ודו"ח ועדת שיפמן, וגם מחקרים בינלאומיים, כגון: מסמך המלצה בתחום פסיכולוגיית הילדים שנערך על ידי פרופ' וורשאק וקיבל תמיכה של 1,000 פסיכולוגי ילדים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים מרחבי העולם כולו ("מסמך הקונסנזוס").
התוצאות של אחריות הורית משותפת
בראש וראשונה, כל נושא המשמורת היום ירד מסדר יומו של ביהמ"ש. כעת, אנו עוסקים באחריות הורית משותפת. הבעיה באותה אחריות הורית משותפת היא, שפעמים רבות – בני הזוג נמצאים בסכסוך, שנובע גם מאי הסכמות לגבי דרך גידול הילדים. הטוב ביותר במקרה כזה הוא להגיע לטיפול, ולא להליך משפטי, ולנסות להגיע לפתרון משותף מכבד, שלעתים – מעדיף את עמדת האב ולעתים – מעדיף את עמדת האם, לפי טובתו העניינית של הילד. אולם, אם ההורים לא מצליחים להגיע להסכם, הם מובלים לביהמ"ש.
בביהמ"ש, וגם בביה"ד הרבני, ישנו חוק חדש יחסית, המפנה את הצדדים ליחידת הסיוע שליד ביהמ"ש/ביה"ד, שם מנסים להביא את הצדדים להסכמה בהנהגת העו"ס מטעם המדינה. אם הסכימו – יגבשו הסכם שיקבל, לאחר חתימתו, גם את אישור ביהמ"ש/ביה"ד בפסק דין.
רק אם יכשלו בהליך זה, תהא האפשרות הלגיש תביעה לביהמ"ש/ביה"ד, ולהביא את הנושא להתדיינות משפטית. זוהי האופציה הפחות טובה לילד, אך לעתים – לא נותר אלא להגיע אליה. במקרה כזה, חשוב לזכור שביהמ"ש/ביה"ד הצופה באירוע ומנתח אותו, יעדיף את ההורה המשתף יותר והפחות לוחמני. הכל, למען טובת הילד.
לכן, בעוד שבעבר, היה נקבע כברירת מחדל שהאם היא משמורנית מלאה, ולאב "הסדרי ראיה" ללא לינה במהלך השבוע, היום – כבר בוטל הדיון במשמורת ולא עוסקים בסוגיה זו, בבחינת – ברירת המחדל היא שלילדים יש שני הורים משמורנים באופן שווה, וחשוב לא פחות – "הסדרי הראיה" הוחלפו ב"זמני שהות", כאשר המגמה היא להופכם לשוויוניים ככל הניתן. ברירת המחדל היא – במשך שבועיים: 8 לילות לאם, ו- 6 לילות לאב.
לצערנו, לעיתים מתפתחות תופעות מורכבות כמו ניכור הורי והסתת ילדים. ניכור הורי הוא מצב שבו ילד מפתח דחייה או שנאה כלפי אחד מהוריו, כתוצאה מהשפעה שלילית של ההורה השני ובני משפחתו המורחבת. זוהי תופעה מזיקה ביותר, הפוגעת קשות בטובת הילד ובזכותו לקשר בריא עם שני הוריו. הסתת ילדים היא פעולה מכוונת של הורה אחד לפגוע בקשר של הילדים עם ההורה השני, על ידי העברת מסרים שליליים, מניעת קשר, או יצירת תמונה מעוותת של המציאות. שתי התופעות הללו יכולות להוביל לנזק רגשי ארוך טווח לילדים ולפגיעה משמעותית במערכת היחסים המשפחתית.
חשוב להדגיש כי כתוצאה מהשינוי שחל בסוגיית המשמורת ובחלוקת זמני השהות, ישנה גם עליה משמעותית בתופעות הניכור ההורי, והן חלות לשני הכיוונים: אימהות שמסיתות את הילדים נגד האבות, ואבות שמסיתים את הילדים נגד אימותיהן. שני המקרים קשים בה במידה.
התמודדות עם מצבים אלה דורשת רגישות רבה, מקצועיות, ולעיתים קרובות התערבות משפטית. חשוב להבין כי לכל הצדדים – ההורים והילדים כאחד – יש זכויות וצרכים שיש להגן עליהם. ההורים צריכים לזכור תמיד כי טובת הילדים היא העיקר, ולשאוף לשיתוף פעולה ותקשורת פתוחה ככל האפשר.
במקרים של ניכור הורי או הסתת ילדים, התערבות מקצועית מוקדמת יכולה להיות קריטית למניעת נזק ארוך טווח, ואכן – נשיאת בית המשפט העליון הבינה זאת וקבעה שכל אימת שתוגש בקשה למיגור ניכור הורי, היא תטופל מיד ובהחלטיות, ותעכב את המשך הדיונים בכל הסוגיות האחרות.
בכל הנושאים הללו – חלוקת זמני שהות, משמורת, התמודדות עם ניכור הורי והסתת ילדים – ייעוץ משפטי מקצועי הוא חיוני. עורך דין המתמחה בדיני משפחה יכול לסייע בניווט המערכת המשפטית המורכבת, בהגנה על זכויותיכם וזכויות ילדיכם, ובמציאת פתרונות שישרתו את טובת כל הצדדים. חשוב לזכור כי כל משפחה היא ייחודית, וההסדרים צריכים להיות מותאמים לנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
כעורכת דין, עם שנים רבות של ניסיון בתחום דיני המשפחה, הן בפן המקצועי והן בפן ההתנדבותי כאשר שימשתי סגנית יו"ר עמותת "הורים שווים",דנה בר נר מחויבת לסייע להורים בהתמודדות עם האתגרים הכרוכים בגידול ילדים משותפים. דנה מזמינה אתכם ליצור קשר למפגש ייעוץ, שבו תוכלו לדון בפרטי המקרה שלכם ולפתח אסטרטגיה מותאמת אישית להגנה על זכויותיכם וטובת ילדיכם.
